/
מושב שני
/
איך אומרים התחדשות עירונית בערבית? אתגרים בהתחדשות עירונית בחברה הערבית-
מקרה בוחן ערערה
איכראם אבו-ליל מוחסן: עוזרת ראש מועצת ערערה,רפרנטית תכנון ופיתוח כלכלי.
תם אומנסקי- מתכנן אסטרטגי, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עירון (ואדי-ערה).
היישובים הערבים בישראל סבלו במשך שנים מקיפאון תכנוני ממגוון סיבות. בשנים האחרונות ישנן מגמות פיתוח משמעותיות ביישובים אלה, בעיקר של מרקמים חדשים מתכנון ושיווק של שכונות חדשות. תהליכים אלה מעמידים בסימן שאלה את מרכזי היישוב הוותיק שלרוב מתאפיין בתשתיות דלות ובנייה לא מוסדרת. מרכזים אלה מהווים כיום את הלב של היישובים במגוון תחומים והם עלולים לאבד את צביונם ומעמדם לאור מגמות התכנון הקיימות. במפגש נציג את הכלים הקיימים להתחדשות עירונית ואת האתגרים ביישום כלים אלו ביישובים הערבים בישראל. בנוסף, נשתף בניסיון ראשון מסוגו להתמודדות עם התחדשות עירונית בגרעיני היישוב הערבי.
סדנת פלייסמייקינג והתחדשות בשכונות הוותיקות
יובל צביאל ויעיר אילן, "עושים רחוב", ב"ש
כיצד אפשר להשתמש בתאוריית ה PlaceMaking בשביל לבצע התחדשות עירונית, מעורבת קהילה במרחב הציבורי המוזנח?
נתמקד במורכבות של יישום השיטה בשכונות הוותיקות והחלשות בעיר, דרך למידה ממודל קיים ומתפקד. נלמד כיצד ליצור תהליך משותף עם תושבי האזור וגופים מקומיים, כדי להעצים את האכפתיות והמעורבות של התושבים במרחב הציבורי, ובמהלכו להפוך מתחם מוזנח- למרחב ציבורי נעים, נגיש ומזמין.
המודל הספציפי מאפשר עלויות נמוכות וטווח זמן קצר לביצוע, החל משלב התכנון המקדים, תהליך שיתוף הציבור, הביצוע בשטח, ופיתוח המרחב כמוקד קהילתי שכונתי.
התחדשות עירונית בפריפריה - מי יהיה הראשון שיצליח?
אינה בורשטיין-זיתוני, מתכננת עירונית, עיריית קריית שמונה
אם גם לכם נמאס לשמוע על כך שאין כדאיות כלכלית בפריפריה ולא תהיה בה התחדשות עירונית, מוזמנים להגיע למפגש. נתמקד בשאלה: "מה התפקיד של הרשות המקומית בקידום היתכנות לפרויקט ראשון מוצלח?" נפרוט את הנושא לשאלות משנה: מה הם הקריטריונים לבחירת מתחם ראשון מוצלח? מי השותפים במשרדי הממשלה? מה המקום של החברות לדיור הציבורי? והחשובים מכולם: מה השיקולים של בעלי הדירות בקבלת החלטה להירתם או לסרב לפרויקט התחדשות עירונית בביתם.
בין פרוור לעיר- סיפור תכנון הערים בהולנד
אדריכלית הגר צור, סטודיו צורא
להולנד יש הרבה קווים מקבילים לישראל, החל מיבוש הביצות וכלה בצפיפות האוכלוסין. אך, ההולנדים ידועים במערכת תכנון משומנת היטב, מנגנוני הוצאה לפועל מצוינים ובקבלת החלטות נחושות ואמיצות. מה אפשר ללמוד מהנסיון ההולנדי? האם ניתן לאמץ החלטות תכנוניות שנלקחו שם וליישם אצלינו? בסדנה הקצרה נראה מספר דוגמאות ונדון האם איך וכיצד ניתן ליבא אותן לישראל.
נוסחת הקסם להתחדשות עירונית טובה
עמרי פלדמן, אחראי תחום תכנון והתחדשות עירונית, קרית ים
יונתן לוזר, עוזר מהנדס העיר לתכנון אורבני, יבנה
בסדנא ננסה למצוא יחד את נוסחת הקסם להתחדשות העירונית בישראל, כך שתייצר מתחמים חדשים טובים, עירוניים ומותאמים לצרכי האוכלוסיה - ממש ״כמו בספרים״.
ניתוח התחדשות עירונית דרך כלי SWOT, בחינה מחודשת כלל הרבדים של ההתחדשות והעמדת סימני שאלה כנגד האמירות השגורות בפי כל מי שרוצה לראות התחדשות עירונית טובה.
את התובנות מהסדנא נאמת ונעמת אל מול מקרה בוחן. של תכנית לפינוי-בינוי אמיתית שנמצאת בהליכי אישור.
התושבים שמזיזים ערים
תומר שלוש - אורבניסט
בואו נסתכל רגע מנקודת המבט של התושב. יש לו רעיון שמתרוצץ לו בראש כבר הרבה זמן. רעיון גאוני שהוא להוט להציע לכם ושתוציאו אותו לפועל. אבל רשות מקומית היא ארגון מורכב, ויש הרבה אתגרים בדרך. איך אתם רואים את התושבים? האם הם לקוחות או שותפים לדרך? האם הם נטל או נכס? במפגש אציע לכם ארגז כלים להזזת ערים, בעזרתו תוכלו לרתום את האנרגיה של התושבים. במהלך ההרצאה יוצגו דוגמאות פרקטיות מהארץ ומהעולם, דרכן נכיר את ארגז הכלים להזזת ערים, שעומד לרשות התושבים ולרשותכם.
מעירוב שימושים למירוב שימושים – תכנון עירוני בחשיבה עדכנית
אדריכל אבי ליזר, בעלים, משרד AL/Arch
השיח הקיים היום בישראל בנושא הגדלת הצפיפות מתרכז ברובו במכפלות של מספר יחידות הדיור אותן ניתן להוסיף לעיר. הוא אינו מתייחס לטביעת הרגל של המרחבים והמבנים הציבוריים, כי הרי את התשתיות הציבוריות לא ניתן לערום לגובה של מגדלים בני 40 קומות. כבר היום אנחנו קרובים לצפיפות שיא במרחבים ציבוריים בנויים ופתוחים. חשיבה עדכנית שנבחן במושב זה, לוקחת בחשבון את ממד הזמן, השעה, היום והחודש בשנה. התשתיות כיום הינן בזבזניות ואינן בתפוסה מקסימלית. לדוגמא, מבני החינוך ואזורי התעסוקה פעילים רק בשעות היום והמרחבים הפתוחים פעילים בעיקר בשעות אחה"צ וסופי השבוע. כיצד ניתן לעשות שימוש במרווחי זמן אילו בכדי להגיע לשימוש מרבי בתשתיות הציבוריות?
במושב זה, נבחן ונדון במקרי מבחן מהארץ ומהעולם לחשיבה על מנגנונים שמאפשרים את מירוב התשתיות הציבוריות, ונתבונן במנגנונים עדכניים המתפקדים היום, בתחומים מקבילים כגון איירביאנדבייפיקציה (AirBnBfication) ואוברניזציה (UBERnization).
ההיבטים הכלכליים של פרויקטי פינוי בינוי ברשויות מקומיות
יובל ארבל, יועץ כלכלי בכיר ברשויות מקומיות ומשרדי ממשלה
ההרצאה תעסוק בדילמות הכלכליות של רשויות מקומיות בפרויקטי פינוי ובינוי. במסגרת ההרצאה, תוצג תב"ע להתחדשות עירונית אשר קיבלה לאחרונה תוקף.
התוכנית תוצג באמצעות מקרה בוחן (Cast study""), במהלכו אתם תהוו חלק פעיל ,"כצוות ייעוץ כלכלי" ,בהעלאת פתרונות לאתגרים והסוגיות הכלכליות. נציג כיצד התמודדה הרשות עם האתגרים בפועל. לבסוף נקיים דיון פתוח, על אופן ההתמודדות של הרשויות המקומיות בישראל עם אתגרי ההתחדשות העירונית.
מרחבי המגורים של החברה החרדית, חקר מגמות ותהליכים עכשוויים והשלכתם על המרחב
ד"ר לי כהנר, המכללה האקדמית לחינוך אורנים, המכון הישראלי לדמוקרטיה
ההרצאה תעסוק בהתפתחות המרחב החרדי בישראל, במוטיבציות הבחירה למגורים בציבור זה ובמשמעויות השונות הנגזרות
במגורים בעיר נפרדת אל מול מגורים במרחב מעורב. בחלק זה יוצגו גם מאפייני הביקוש לדיור תוך בחינת השפעתם של התהליכים חברתיים-כלכליים בתוך הקהילה החרדית עצמה ובינה לבין הציבור הכללי. כמו כן יוצג "סל פתרונות" תכנוניים התואם את ביקושי האוכלוסייה חרדית מחד ואת ההיתכנות הריאלית שלהם מאידך. המרצה היתה שותפה בכתיבת תכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית שהוגשה למשרד השיכון וממצאיה מוצגים בהרצאה זו.
צמיחה דמוגרפית וקליטת ומשפחות צעירות במרחב הכפרי
ג'ולי סעדה- בבאי, מנהלת מרכז הצעירים, חוף אשקלון
מהם האפשריות של צעירים ומשפחות צעירות בנושא דיור במרחב הכפרי?
מה הרשות יכולה לעשות בהקשר של קליטת משפחות חדשות?
ומה התהליכים שקורים בעקבות קליטת המשפחות?
המפגש יעסוק בנושא הדיור במרחב הכפרי מנקודת המבט של הצעירים, הצרכים המיוחדים שלהם והשירותים שהמועצה האזורית צריכה לספק עבור הצמיחה הדמוגרפית.
